Chap. 6
אָנָה הָלַךְ דּוֹדֵךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים אָנָה פָּנָה דוֹדֵךְ וּנְבַקְשֶׁנּוּ עִמָּךְ:
Où est-il allé, ton bien-aimé, ô la plus belle des femmes ? De quel côté s’est-il dirigé, ton bien-aimé ? Nous t’aiderons à le chercher.
Rachi
אָנָה הָלַךְ דּוֹדֵךְ. מְאַנִּים וּמְקַנְטְרִים הָאֻמּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, ''אָנָה הָלַךְ דּוֹדֵךְ? לָמָּה הִנִּיחַ אוֹתָךְ עֲזוּבָה אַלְמָנָה''? אָנָה פָּנָה דוֹדֵךְ. כְּשֶׁחָזַר וְהִשְׁרָה רוּחוֹ עַל כֹּרֶשׁ, וְנָתַן רְשׁוּת לִבְנוֹת הַבַּיִת, וְהִתְחִילוּ לִבְנוֹת, בָּאוּ וְאָמְרוּ לָהֶם ''אָנָה פָּנָה דוֹדֵךְ?'' אִם חוֹזֵר הוּא אֵלַיִךְ נְבַקְּשֶׁנּוּ עִמָּךְ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר, ''וַיִּשְׁמְעוּ צָרֵי יְהוּדָה וּבִנְיָמִן כִּי בְנֵי הַגּוֹלָה בוֹנִים הֵיכָל וגו' וַיִּגְּשׁוּ אֶל זְרֻבָּבֶל וגו' ''נִבְנֶה עִמָּכֶם כִּי כָכֶם נִדְרוֹשׁ לֵאלֹהֵיכֶם וגו'''. וְכַוָּנָתָם לְרָעָה, כְּדֵי לְהַשְׁבִּיתָם מִן הַמְּלָאכָה. וְהֵם מְשִׁיבִים:
1
דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ לַעֲרוּגוֹת הַבֹּשֶׂם לִרְעוֹת בַּגַּנִּים וְלִלְקֹט שׁוֹשַׁנִּים:
Mon bien-aimé est descendu dans son jardin, vers les plates-bandes d’aromates, pour faire paître son troupeau dans les jardins et cueillir des roses.
Rachi
דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ. צִוָּה לָנוּ לִבְנוֹת הֵיכָלוֹ וְיִהְיֶה שָׁם עִמָּנוּ: לַעֲרוּגוֹת הַבֹּשֶׂם. מְקוֹם מִקְטַר הַקְּטֹרֶת: לִרְעוֹת בַּגַּנִּים. וְעוֹד יָרַד לִרְעוֹת צֹאנוֹ בַּגַּנִּים אֲשֶׁר נָפוֹצוּ שָׁם אוֹתָם שֶׁלֹּא עָלוּ מִן הַגּוֹלָה מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ עֲלֵיהֶם בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת: וְלִלְקֹט שׁוֹשַׁנִּים. שׁוֹמֵעַ וּמַקְשִׁיב נִדְבָּרִים בְּתוֹרָתוֹ לִלְקֹט זְכֻיּוֹתֵיהֶן וּלְכָתְבָם בְּסֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר, ''אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה' וגו'''. וּמַה שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים לְבַקְּשׁוֹ עִמָּנוּ וְלִבְנוֹת עִמָּנוּ, ''אֲנִי לְדוֹדִי'' וְלֹא אַתֶּם לוֹ, וְלֹא תִבְנוּ עִמָּנוּ, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר, ''לֹא לָכֶם וְלָנוּ לִבְנוֹת בַּיִת לֵאלֹהֵינוּ''. וְאוֹמֵר ''וְלָכֶם אֵין חֵלֶק וּצְדָקָה וְזִכָּרוֹן בִּירוּשָׁלָיִם'':
2
אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי הָרֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים: (ס)
Je suis à mon bien-aimé, et mon bien-aimé est à moi, lui qui fait paître son troupeau parmi les roses.
Rachi
הָרוֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים. הָרוֹעֶה אֶת צֹאנוֹ בְּמִרְעֶה נוֹחַ וְטוֹב:
3
יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה נָאוָה כִּירוּשָׁלִָם אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת:
Tu es belle, mon amie, comme Tirça, gracieuse comme Jérusalem, imposante comme une armée aux enseignes déployées.
Rachi
יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַלְּסָהּ עַל זֹאת, ''יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי'', כְּשֶׁאַתְּ רְצוּיָה לִי. כָּךְ הוּא נִדְרַשׁ בְּסִפְרֵי: נָאוָה. אַתְּ עַתָּה כַּאֲשֶׁר בָּרִאשׁוֹנָה בִּירוּשָׁלַיִם: אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת. חֵילֵי מַלְאָכִים. אֵימָתֵךְ אָטִיל עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא לְהִלָּחֵם וּלְהַשְׁבִּיתְכֶם מִן הַמְּלָאכָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּעֶזְרָא:
4
הָסֵבִּי עֵינַיִךְ מִנֶּגְדִּי שֶׁהֵם הִרְהִיבֻנִי שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים שֶׁגָּלְשׁוּ מִן הַגִּלְעָד:
Détourne tes yeux de moi, car ils me jettent dans des transports. Tes cheveux sont comme un troupeau de chèvres dévalant du Galaad.
Rachi
הָסֵבִּי עֵינַיִךְ מִנֶּגְדִּי. כְּבָחוּר שֶׁאֲרוּסָתוֹ חֲבִיבָה וַעֲרֵבָה עָלָיו וְעֵינֶיהָ נָאוֹת. וְאוֹמֵר לָהּ, ''הָסֵבִּי עֵינַיִךְ מִנֶּגְדִּי כִּי בִּרְאוֹתִי אוֹתָךְ לִבִּי מִשְׁתַּחֵץ וּמִתְגָּאֶה עָלַי, וְרוּחִי גַסָּה בִּי, וְאֵינִי יָכוֹל לְהִתְאַפֵּק'': הִרְהִיבֻנִי. הֵגֵסוּ לִבִּי, כְּמוֹ ''וְרָהְבָּם עָמָל וָאָוֶן'', ''רַהַב הֵם שָׁבֶת'', אישווי''ר בלע''ז. וְהַדֻּגְמָא כָךְ הוּא: אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּמִקְדָּשׁ זֶה אִי אֶפְשָׁר לְהָשִׁיב לָכֶם אָרוֹן וְכַפֹּרֶת וּכְרוּבִים, שֶׁהֵם הִרְהִיבוּנִי בְּבַיִת רִאשׁוֹן, לְהַרְאוֹתְכֶם חִבָּה יְתֵרָה עַד שֶׁמְּעַלְתֶּם בִּי: שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים. בַּקְּטַנִּים וְרַכִּים וְדַקִּים שֶׁבָּכֶם יֵשׁ שֶׁבַח הַרְבֵּה:
5
שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הָרְחֵלִים שֶׁעָלוּ מִן הָרַחְצָה שֶׁכֻּלָּם מַתְאִימוֹת וְשַׁכֻּלָה אֵין בָּהֶם:
Tes dents sont comme un troupeau de brebis qui remontent du bain, formant deux rangées parfaites, sans aucun vide.
Rachi
שִׁנַּיִךְ. קְצִינִים וְגִבּוֹרִים שֶׁבֵּיךְ כּוּלָּם לְטוֹבָה : כְּעֵדֶר הָרְחֵלִים. הָרָחֵל הַזֹּאת כּוּלָּהּ קְדוּשָּׁה צַמְרָהּ לִתְכֵלֶת בְּשָׂרָהּ לְקָרְבָּן קַרְנֶיהָ לְשׁוֹפָרוֹת שׁוֹקֶיהָ לַחֲלִילִין מֵעֶיהָ לְכִינּוֹרוֹת עוֹרָהּ לְתוֹף אֲבָל הָרְשָׁעִים נִמְשְׁלוּ לִכְלָבִים שֶׁאֵין מֵהֶם לַקְּדוּשָּׁה כְּלוּם:
6
כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ:
Ta tempe est comme une tranche de grenade à travers ton voile.
7
שִׁשִּׁים הֵמָּה מְּלָכוֹת וּשְׁמֹנִים פִּילַגְשִׁים וַעֲלָמוֹת אֵין מִסְפָּר:
Les reines sont au nombre de soixante, les concubines de quatre-vingts, et innombrables sont les jeunes filles.
Rachi
שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת. אַבְרָהָם וְיוֹצְאֵי יְרֵכוֹ. בְּנֵי קְטוּרָה שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה, יִשְׁמָעֵאל וּבָנָיו שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, יִצְחָק וּבָנָיו ג', בְּנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר, בְּנֵי עֵשָׂו ט''ז, בְּדִבְרֵי הַיָּמִים, הֲרֵי שִׁשִּׁים. וְאִם תֹּאמַר, צֵא מֵהֶם תִּמְנָע שֶׁהִיא אִשָּׁה, אַבְרָהָם מִן הַמִּנְיָן: וּשְׁמֹנִים פִּילַגְשִׁים. נֹחַ וּבָנָיו עַד אַבְרָהָם. כָּל תּוֹלְדוֹת יוֹצְאֵי הַתֵּבָה שְׁמֹנִים תִּמְצָאֵם. וּכְשֵׁם שֶׁהַמְּלָכוֹת, שֶׁהֵם נְשֵׁי הַמֶּלֶךְ, יְתֵרוֹת בִּגְדֻלָּה עַל הַפִּילַגְשִׁים, כָּךְ הָיוּ אַבְרָהָם וְיוֹצְאֵי יְרֵכוֹ חֲשׁוּבִים גְּדוֹלִים וִיתֵרִים בַּחֲשִׁיבוּת עַל הַכֹּל, כַּאֲשֶׁר תִּרְאֶה. הָגָר בַּת מְלָכִים הָיְתָה, תִּמְנָע בַּת שִׁלְטוֹנִים הָיְתָה, וְנַעֲשֵׂית פִּילֶגֶשׁ לְעֵשָׂו. וְאוֹמֵר ''אֶל עֵמֶק שָׁוֵה וגו''' הֻשְׁווּ כֻּלָם בְּעֵצָה אַחַת וְהִמְלִיכוּ אֶת אַבְרָהָם עֲלֵיהֶם: וַעֲלָמוֹת אֵין מִסְפָּר. לְמִשְׁפָּחוֹת הַרְבֵּה נֶחְלְקוּ כָּל אֵלֶּה:
8
אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי אַחַת הִיא לְאִמָּהּ בָּרָה הִיא לְיוֹלַדְתָּהּ רָאוּהָ בָנוֹת וַיְאַשְּׁרוּהָ מְלָכוֹת וּפִילַגְשִׁים וַיְהַלְלוּהָ:
Mais unique est ma colombe, mon amie accomplie ; elle est unique pour sa mère, elle est la préférée de celle qui l’a enfantée. Les jeunes filles, en la voyant, la proclament heureuse ; reines et concubines font son éloge.
Rachi
אַחַת הִיא יוֹנָתִי. וּמִכֻּלָּם אַחַת הִיא הַנִּבְחֶרֶת לִי לְיוֹנָה תַּמָּה, שֶׁהִיא תְּמִימַת לֵב עִם בֶּן זוּגָהּ: אַחַת הִיא לְאִמָּהּ. לִכְנֵסִיָּתָהּ. הַרְבֵּה מַחֲלוֹקוֹת בְּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת כֻּלָּם לִבָּם לְהָבִין תּוֹרָה עַל מְכוֹנָהּ וְעַל אֲמִתָּתָהּ: בָּרָה הִיא לְיוֹלַדְתָּהּ. יַעֲקֹב רָאָה אוֹתָהּ מִטָּה שְׁלֵמָה בְּלֹא פְּסוּל וְהוֹדָה וְקִלֵּס לַמָּקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר, ''וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה'': רָאוּהָ בָנוֹת. אֶת יִשְׂרָאֵל בִּגְדֻלָּתָהּ: וַיְאַשְּׁרוּהָ. וּמַה הִיא קִלּוּסָן?
9
מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ שָׁחַר יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כַּחַמָּה אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת: (ס)
Qui est-elle, celle-ci qui apparaît comme l’aurore, qui est belle comme la lune, brillante comme le soleil, imposante comme une armée aux enseignes déployées ?
Rachi
מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה. עָלֵינוּ? מִמָּקוֹם הַגָּבֹהַּ לַנָּמוּךְ קְרוּיָה הַשְׁקָפָה. כָּךְ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ גָּבֹהַּ מִכָּל אֲרָצוֹת: כְּמוֹ שָׁחַר. הוֹלֵךְ וּמֵאִיר מְעַט מְעַט, כָּךְ הָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּבַיִת שֵׁנִי. בַּתְּחִלָּה זְרֻבָּבֶל פַּחַת יְהוּדָה וְלֹא מֶלֶךְ, וְהָיוּ מְשֻׁעְבָּדִים לְפָרַס וּלְיָוָן, וְאַחַר כָּךְ נִצְּחוּם בֵּית חַשְׁמוֹנַאי וְנַעֲשׂוּ מְלָכִים: אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת. אֲיֻמָּה בְּגִבּוֹרֶיהָ כַּנִּדְגָּלוֹת שֶׁל מְלָכִים. כָּל זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַלֵּס אֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. ''יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה'', וְכָל הָעִנְיָן עַד כָּאן:
10
אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי לִרְאוֹת בְּאִבֵּי הַנָּחַל לִרְאוֹת הֲפָרְחָה הַגֶּפֶן הֵנֵצוּ הָרִמֹּנִים:
Je suis descendue dans le verger aux noyers, pour voir les jeunes pousses de la vallée, pour voir si la vigne avait bourgeonné, si les grenades étaient en fleurs.
Rachi
אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי. עוֹד זֶה מִדִּבְרֵי שְׁכִינָה, הִנֵּה בָּאתִי אֶל מִקְּדָשׁ שֵׁנִי זֶה, אֵלָיִךְ: לִרְאוֹת בְּאִבֵּי הַנָּחַל. מַה לַּחְלוּחִית מַעֲשִׂים טוֹבִים אֶרְאֶה בָּךְ: הֲפָרְחָה הַגֶּפֶן. אִם תַּפְרִיחוּ לְפָנַי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְסוֹפְרִים וְשׁוֹנִים: הֵנֵצוּ הָרִמֹּנִים. מְקַיְּמֵי מִצְוֹת מְלֵאֵי זְכֻיּוֹת. לָמָּה נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל לֶאֱגוֹז? מָה אֱגוֹז זֶה, אַתָּה רוֹאֶה אוֹתוֹ כֻּלּוֹ עֵץ וְאֵין נִכָּר מַה בְּתוֹכוֹ, פּוֹצְעוֹ וּמוֹצְאוֹ מָלֵא מְגוּרוֹת מְגוּרוֹת שֶׁל אֳכָלִים, כָּךְ יִשְׂרָאֵל צְנוּעִין וְעִנְוְתָנִין בְּמַעֲשֵׂיהֶם וְאֵין תַּלְמִידִים שֶׁבָּהֶן נִכָּרִים, וְאֵין מִתְפָּאֲרִים לְהַכְרִיז עַל שִׁבְחָן, בְּדַקְתּוֹ אַתָּה מוֹצֵא אוֹתוֹ מָלֵא חָכְמָה. וְעוֹד כַּמָּה מִדְרָשׁוֹת לַדָּבָר: מָה אֱגוֹז זֶה נוֹפֵל בַּטִּיט וְאֵין מַה שֶׁבְּתוֹכוֹ נִמְאָס, אַף יִשְׂרָאֵל גּוֹלִין לְבֵין הָאֻמּוֹת וְלוֹקִין מַלְקִיּוֹת הַרְבֵּה וְאֵין מַעֲשֵׂיהֶם נִמְאָסִין:
11
לֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי שָׂמַתְנִי מַרְכְּבוֹת עַמִּי נָדִיב:
Je ne savais pas… Le désir de mon âme m’avait poussé au beau milieu des chars de mon peuple généreux.
Rachi
לֹא יָדַעְתִּי. כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מִתְאוֹנֶנֶת ''לֹא יָדַעְתִּי לְהִזָּהֵר מִן הַחֵטְא שֶׁאֶעֱמֹד בִּכְבוֹדִי וּבִגְדֻלָּתִי, וְנִכְשַׁלְתִּי בְּשִׂנְאַת חִנָּם וּמַחֲלֹקֶת שֶׁגָּבְרָה בְּמַלְכֵי בֵּית חַשְׁמוֹנַאי, הוֹרְקְנוֹס וַאֲרִיסְתּוֹבְלוֹס, עַד שֶׁהָיָה מֵבִיא אֶחָד מֵהֶם אֶת מַלְכוּת רוֹמִי וְקִבֵּל מִיָּדוֹ הַמְּלוּכָה וְנַעֲשָׂה לוֹ עֶבֶד, וּמֵאָז נַפְשִׁי שָׂמַתְנִי לִהְיוֹת מֶרְכָּבוֹת לְהַרְכִּיב עָלַי נְדִיבוּת שְׁאָר אֻמּוֹת: עַמִּי נָדִיב. כְּמוֹ עַם נָדִיב. יו''ד יְתֵרָה כיו''ד שֶׁל ''שֹׁכְנִי סְנֶה'', ''גְּנֻבְתִי יוֹם'', ''רַבָּתִי עָם'': נַפְשִׁי שָׂמַתְנִי. אֲנִי בְּעַצְמִי מִנִּיתִים עָלַי, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר, ''וְאַתְּ לִמַּדְתְּ אֹתָם עָלַיִךְ אַלֻּפִים לְרֹאשׁ'':
12
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source